פסיכו-פדגוגיה ואינטר-דיסציפלינאריות בשיעורי ספרות

ישיבה במעגל (מספר המשתתפים המומלץ הוא עד 20).

סבב ראשון (הוא הפתיחה הקבועה בתחילת כל שיעורי ספרות): מה שלומי היום? משהו שקרה לי היום או אתמול ואני מוכן לשתף את הקבוצה

סבב שני: משפט שמבטא עבורכם את סיום המלחמה/ פעולה שתביא לידי ביטוי את סיום המלחמה

(פיתחנו שני הרגלים בסבבים הללו:

1) להדהד משהו שנאמר לפניי

2) להשתדל להימנע מלחזור על דברים שכבר נאמרו)

חלוקה לשלוש קבוצות וכל קבוצה קוראת ומאזינה לשיר שמתאר מציאות שלאחר מלחמה: ימים של שקט (ירדן בר כוכבא), לו יהי (נעמי שמר), יותר מזה אנחנו לא צריכים (אבי קורן). לאחר מכן מספרים במליאה על השיר, על נסיבות כתיבתו (הם מוצאים את המידע באינטרנט) ושיתוף בשלוש-ארבע שורות מהשיר שנראות חשובות ומשמעותיות (שקופיות 2-3-4 במצגת המצ"ב).

(מתחילים כאמור סבב הפתיחה הקבוע)

שאלון סקר בווצאפ על הרגלי הצפייה והבילוי שלהם בימי המלחמה:

אני מתעדכן בחדשות כל הזמן

אני צופה בחדשות פעמיים ביום

אני צופה בחדשות כמה דקות ביום

אני בורח לסדרות כיפיות כדי לנקות את הראש

יצאתי לבילוי יותר מפעם אחת בשבועיים האחרונים

מקרינים על הלוח את התוצאות ומנתחים את ההבדלים בין חברי הכיתה או את המגמות החברתיות.

הסקר הוא הכנה למחלוקת בין היוצרים לגבי תפקידן של השירה והספרות בימי מלחמה: לשקף את המציאות או לייצר לה אלטרנטיבה. לאחר מכן מדגימים את המחלוקת הזו בשני טקסטים (אפשר להקרין אותם ואפשר לחלק אותם מודפסים): השיר האם השלישית מאת אלתרמן (אין צורך להתעמק בו רק להראות איך אלתרמן בחר לנסח במילים את זוועת המלחמה) והמאמר "על אותו הנושא עצמו מאת לאה גולדברג תוך הדגשה של תאריך פרסום המאמר (שקפים 5-6-7 במצגת המצ"ב).

לאחר מכן כמתבקש נערוך היכרות קצרה עם לאה גולדברג (שקופית 8).

לסיום השיעור נערוך היכרות ראשונית עם השיר:

1) האזנה בעיניים עצומות לביצוע הקלאסי של חווה אלברשטיין לצורך התמסרות למוסיקה ולמצלול (לפני ההבנה המדוקדקת של המילים). אפשר כמובן גם לבחור ביצוע אחר ואפשר כמובן גם לאפשר לתלמידים להשוות בין הביצועים ולהתייחס לפרשנות שכל אחד מהם מעניק לשיר.

2) קריאה "יחפה" של הטקסט וסימון על הדף של: אברי גוף, תיאורי טבע, תכונות ומצבי נפש, וחושים.

(איסוף תשובות התלמידים בעזרת שקופיות 8-13 במצגת המצ"ב).

קוראים את השיר יחד מבלי להתעמק בו רק בעיקר להתעכב של מילים לא מובנות וכדומה.

מקיימים דיון בסדר עולה. כל תלמיד מקבל שאלה בה הוא צריך להרהר במשך שלוש דקות. מתחלקים לזוגות וכל אחד משתף את בן הזוג בשאלה שקיבל ובתשובה עליה חשב (דף של ריכוז השאלות אעלה כמסמך בסעיף הבא של "מולטימדיה"). לאחר מכן מתכנסים במליאה וכל זוג משתף את הכיתה בדיון שהיה ביניהם (כל אחד ישתף בשאלה ובתשובה של בן הזוג שלו ובהדהוד שלו עצמו לתשובת בן הזוג).

החלק הבא פרונטאלי (אין מה לעשות… גם את זה צריך לפעמים…) של לימוד השיר והאמצעים האומנותיים שבו (שקפים 14-19 במצגת).

הערה: אפשר להרחיב את הדיון ולהקדיש זמן ותשומת לב לשיר של מאיר אריאל שמגיב ללאה גולדברג ועל משמעויותיו החברתיות. בחרתי להתייחס אליו רק בהערת שוליים.

בשיעור האחרון אנחנו נפגשים עם האופן שבו השיר שלמדנו מהדהד במקומות בסיטואציות ובמדיות אחרות: המטפורה "כאור בשולי הענן" שהפכה לביטוי שימושי, התבוננות מעמיקה באומנות פלסטית (ציור וצלום) שמעניקה פרשנות לשיר, ובפוסט מהמדיה החברתית שמתאר מפגש מרגש של ניצולי שואה ולוחמי תש"ח עם השיר (שקפים 20-26 במצגת).

בסיום התהליך על התלמידים לכתוב לעצמם רפלקציה ללימוד (שאינם חייבים לשתף אותי ואת הקבוצה). מה בחומר הלימוד היה להם מסקרן/ מרגש/ משמעותי? מה הם למדו על עצמם/ על הקבוצה? האם הם מרגישים מיומנים יותר בקריאת ספרות? (שקף 27 ובמצגת נפרדת שעונה על השאלה כיצר המערך תרם לתלמידים).

לא מחקתי את השקפים האחרונים. כמעט בהתנצלות בסופו של דבר הם תלמידים כיתה י"ב והם אמורים להיבחן על השיר בבחינת בגרות (שקפים 28-31).