קוגפאן- תפקודים ניהוליים

פתיחה-
במסגרת השיעור פתחנו בהכרות חווייתית עם "מר עצור" באמצעות סיפור /סרטון שקשור.
סיפרנו לילדים שהוא נמצא בתוכנו והוא עוזר לנו לעצור.
שאלנו אותם- מתי אנחנו עוצרים? מדוע חשוב לעצור במשך היום? במה זה עוזר לנו?
הגענו לתובנות שכשאני עוצר לפני שאני עונה אני מצליח לסדר את התשובה באופן נכון ומדוייק, חשוב לעצור בזמן מריבה ולמצוא דרך לפתרון, חשוב לעצור שקשה לי ולפנות לעזרה, לשוב לעצור לפני שאני מתחיל לבצע משימה לבדוק שהבנתי את ההוראה ואני מבצע נכון…לפעמים שאני מקבל החלטות מהירות ומיידיות אני טועה או מפסיד….
גוף השיעור-
שיחקנו במשחקים שדורשים ממני לעצור- דוגמאות למשחקי "מר עצור":
משחק שהילדים יושבים/עומדים במעגל וצריך להגיד את המספרים בקול עד 20. אך בלי שנגיד מי אומר מה ומתי? אז צריך לעצור ולחשוב לפני שאומרים את המספר להקשיב לקבוצה…
משחק נוסף- המלך אמר, פסלים שעושים פריז ומי שלא עוצר בזמן נפסל…
לצורך המחשה: ערכנו את "ניסוי המרשמלו" המפורסם על קוביית שוקולד. נתנו לכל ילד קוביית שוקולד וביקשנו להכניס אותה לפה למשך 2 דקות בלי למצוץ/ללעוס/לבלוע אותה. מי שיצליח לעצור את עצמו יזכה בקובייה נוספת כעבור הזמן שנדרש.
בגמר הניסוי שוחחנו עם הילדים- איך היה להם? איך הרגישו? האם היה קל/קשה? מדוע? איך הצליחו להתמודד? מה עזר להם?
סוף השיעור-
לסיום ביקשנו מהילדים שיחשבו איך לדעתם "מר עצור" נראה? כל ילד נתן רעיון ובסוף קיבלנו תוצאה של שלט עצור- הילדים ציירו אותו במחברת מיוחדת שהקדשנו לכך.

לאחר מסירת השיעור במשך כשבוע בכיתה הקפדנו על השימוש במר עצור- הצבעה לפני שמדברים בשיעור, וכן לעצור ולפנות למבוגר בזמן מריבה או בעיה חברתית במקום לפתור לבד באלימות.
כאשר ראינו שהמיומנות הוטמעה אצל התלמידים התקדמנו לשלב הבא

.

מטרת העל- שיפור התפקודים הניהוליים: הגברת העצמאות במטלות יומיומיות ושיפור במיומנויות חברתיות.

המטרות:1) התלמיד יבדוק את עצמו שמגיע לכיתה עם מסיכה (תקופת הקורונה) כיפה, ציצית כל מה שנדרש.
2)התלמיד יבדוק את המשימות שלו לפני הגשה.

פתיחה-
הכרות חווייתית עם "גברת בודקת" באמצעות סרטון/ סיפור שקשור. סיפרנו לילדים שיש אותה בתוכנו והיא עוזרת לנו מאוד ביומיום, גם בדברים הפשוטים כמו לבדוק שיצאנו לכיתה עם מסיכה, לבדוק שהקלמר שלנו מסודר ולא נישאר חלילה בלי עיפרון או דברים שממש גורמים לנו לחוסר נוחות. אנחנו אחראיים על עצמנו!
הכרנו את "גברת בודקת" שהיא עוזרת לנו לבדוק: לפני יציאה מהבית, לפני כניסה לכיתה מהפסקה, לבדוק במתכון שעברנו את כל שלבי ההכנה, במשחק שהבנו את ההוראות ויש לנו את כל החלקים…
גוף השיעור-
הילדים קיבלו משימה מורכבת "הכנת מכונת קצף" שדורשת שימת לב לשלבים ובדיקה וסימון שביצענו את הכול. הנחנו בכיתה את כל המצרכים על 3 שולחנות, וכל ילד היה צריך בכוחות עצמו לחלוטין לעצור ולחשוב, לקרוא היטב את המשימה, להבין ולבדוק את עצמו. מי שמאוד התקשה הסכמנו להיעזר בחבר. אם הילד פעל נכון ובדק את עצמו- יצאה לו מכונה לתפארת, אם לא, הוא צריך לבדוק את עצמו איפה פספס? (המכונה יוצרת ע"י נשיפה מלא קצף)

אחרי הפעילות שבה השתמשנו "בגברת בודקת" חשבנו יחד איך היא נראית- והם תיארו דמות של אישה עם משקפיים וזכוכית מגדלת בידה.
הילדים ציירו במחברת את הדמות, וכתבו במה היא עוזרת לנו…
בשבוע שאחרי ההקנייה הילדים השתמשו בגברת בודקת כדי להגיע לכיתה עם מסיכה, אלכוג'ל ובקבוק מים אישי כפי ההנחיות של הקורונה.

דוגמא נוספת ליישום השיעור של "מר מתכנן וגברת בודקת ומר עצמאי"=תכנון ובקרה בדגש על עצמאות חשבתי על רעיון יישומי שפוגש אותם רבות ביום יום. לקראת שבועות אמרתי לילדים שהם יבחרו מתכון לקינוח חלבי לחג ונכין ביחד.
פירקנו את הדרך מלבחור קינוח ועד ההכנה הסופית:
*בחירת מתכון וכתיבתו או הדפסתו מתוך הרשת
*הכנת רשימת קניות לסופר
*קניית המצרכים בסופר- בדיקה לפי רשימה- האם לא שכחתי דבר?
הכנת המטבח והכלים הנצרכים עבור ההכנה- בדיקה לפי המתכון האם לא שכחתי דבר?
הכנה בפועל לפי השלבים של המתכון- בדיקה שביצענו הכול
ואכן כך הייתה החוויה- הילדים בחרו בכיתה להכין עוגת ביסקוויטים: חשבנו איתם מה צריך לעשות מהשלב שבו חשבתי ובחרתי מתכון במחשבה ועד למעשה שתהיה לי עוגה מוכנה? פרקנו את הדרך בצורה מובנית.
א. בחרנו מתכון מתוך האינטרנט עם דגש לקל הכנה ועם המלצות גולשים
ב. הכנו רשימת מכולת עם המצרכים.
ג. הכנו רשימת כלים שניערך שיהיו לי בשעת ההכנה במטבח.
שיתפנו את מנהלת ביה"ס היקרה חגית חדד בפעילות היא שמחה מאוד על היוזמה ובאדיבותה מימנה את הקנייה.
באחד מהימים צעדנו עם הילדים רגלית לכיוון הסופרמקט השכונתי. כל ילד עבר בין המדפים עם הרשימה בנוסף העשרנו אותם בכך שלא מצאנו עבורם את המצרכים אלא אמרתי להם- בוא נחשוב איפה יכול להיות שוקולד? איפה יכולה להיות שמנת מתוקה? וכו'…כך הרווחנו מיומנות של קטגוריות.
חזרנו לכיתה מרוצים- והילדים הלכו עם המצרכים הביתה.
את ההכנה עצמה ביצענו בזום האימהות יחד עם הילדים. הם הקריאו שלב אחרי שלב במתכון ואז ביצענו. לסיום יצאה עוגה לתפארת!!
בתמונה רואים אותנו עם השקיות של המצרכים- אני חושבת שהמראה לוח מאחורינו משקף את הלמידה והאווירה בכיתה.

השיעור נמסר כסיכום לנושא קוגפאן

עם סיום השנה יצרנו את מר "גיבור מתגבר". ראינו שפעמים רבות התלמידים נוטים לוותר לעצמם כאשר הם נדרשים להתאמץ בפרט זה הורגש בשיעורים שנדרש מהם לקרוא ולהתאמן כדי לשפר את הקריאה וכן בחשבון בנושא שברים שדורש מאמץ חשיבתי ותירגול.
הילדים רצו להצליח בשיטת "האינסטנט" וכשזה לא עבד הרימו ידיים.
הסברתי להם כמה זה חשוב לחיים, הדגמנו שכל מטרה שארצה לכבוש אצטרך לעצור, להתאפק לתכנן את עצמי ואת המסלול…אך כל זה לא יעבוד ללא התגברות! ואנחנו מסוגלים להתגבר!
כדי להתגבר בזמן קושי צריך להשתמש בכל מה שלמדנו: איפוק, דחיית סיפוקים, בקרה ותכנון, הצבת מטרות, גיוס מאמץ. ערכנו מבצע בכיתה שיאספו התגברויות. הכרטיס של ההתגברויות אותו ממלאים מהווה כרטיס כניסה ליום שיא שכלל תחנות שקשורות לנושא.
כל ילד חשב איך יראה מה מתגבר והם הציעו רעיון של גיבור על/משקולות. וציירו לעצמם במחברת.
חשבנו על מבצע שיסכם את כל הנלמד- הכנתי להם מסלול של צעדים שהסיום שלו הוא תמונה של עצמם בצורה של גיבור על. ביקשנו שיתוף פעולה מהבית לכתוב לנו התגברויות- כמו להגיע בזמן לכיתה, להכין שיעורי בית, לסדר את החדר, ובכיתה גם כן ילד שביצע משימה לימודית על אף הקושי, פתר בעיה חברתית וניגש למורה לקבל עזרה…כל פתק סומן בצעד במסלול… המסלול המושלם מזכה אותם בכרטיס כניסה לפעילות של שעתיים בתחנות שקשורות לנלמד.
תכננו "יום שיא" שעתיים של תחנות בכמה מרחבים בבית הספר.
תחנה אחת של "גברת בודקת"- הילדים הכינו כדורי שוקולד לפי מתכון, והיו צריכים לבדוק את עצמם.
תחנה שנייה "מר עצור"- מבוכים , כדי לבצע את זה נכון היו צריכים לעצור ולחשוב.
"תחנה שלישית "" מר מתגבר"- הכנת מחזיק מפתחות מחרוזי גיהוץ. כדי להתמיד ולהצליח במשימה זו שדורשת דיוק והתמדה היה עליהם לגייס מאמץ ולהתגבר כדי להגיע למטרה הנכספת.
בשנת 2018- חינכתי כיתה א' מקדמת.
בניתי יחד עם המטפלת הרגשית דאז מיטל בן גיגי תוכנית שנתית המועברת שעה אחת בשבוע העוסקת במודעות עצמית- "החוזקות שלי"
שיעור זה עסק בתכנים רגשיים חברתיים, על מנת להקנות לילדים כלים – ע"י למידה, תרגול ויישום – של מיומנויות חברתיות, שישפרו את החיים החברתיים שלהם.
ביטויה הבולט ביותר של קושי חברתי הוא קושי בקריאת מצבים חברתיים, בהתנהגות על-פי קודים חברתיים מקובלים, הגורם לחוסר יכולת או קושי רב בתפקוד בחברה הרגילה. וכן לחזק מיומנויות קיימות שיאפשרו להם לשפר את התקשורת עם הילדים הסובבים אותם.
מנושאי השיעור:
• הכרת הרגשות.
• רגשות מובילים להתנהגות.
• הכרת הכוחות שבי (כוח החברות, כוח המנהיגות, כוח הנתינה, כוח השמחה וכו')
• הצגת סרטונים תמונות וסיטואציות של בעיות חברתיות, ומציאת דרכים לפתרונן.
• יצירת תוצרים אומנותיים הקשורים לתכני הלמידה, בשיתוף פעולה בין התלמידים.
בשיעור התלמידים שיתפו פעולה בצורה יוצאת מן הכלל. לשיעור זה כולם דאגו להגיע בזמן ולא לאחר.
השיעור נתן לי המון מידע על נפש התלמידים וכיצד הם יכולים מתוך עצמם למצוא את הפתרונות.

דוגמא למערך שיעור:
הצגנו בפני הילדים כל מיני כוחות בכרטיסים טיפוליים, וביקשנו מכל ילד שיגיד איזה כוח יש בו ויסביר מה זה אומר? לדוגמא: כוח החברות- אני אוהב את החברים, להיות איתם ולשחק איתם.
לאחר מכן צפינו בסרטונים הלקוחים מסרטי אנימציה- בסרטון הוצגה בעיה. הקרנו סרטון מתוך הסרט "למצוא את נמו"- ושאלנו את הילדים: מה הבעיה של נמו? הם ענו: הוא לא הקשיב לאבא שלו והוא הלך לאיבוד. ואז שאלנו איך הוא פתר את הבעיה? באיזה כוח הוא השתמש? ואז הם ענו: כוח החברות, שחברים עזרו לו, אומץ שהוא לא פחד וכו'..

ניתן לראות הדגמה של התהליך מתוך עבודת המחקר שלי לתואר שני בחינוך.
המחקר נעשה על התלמידים ממצאים בעמוד 29