ללמוד את עצמי בעצמי. פיתוח הלומדים למנהיגות באמצעות למידה ביקורתית. יצירתית ורפלקטיבית.

הבנות חולקו לקבוצות ועברו במספר תחנות אשר מטרתן גילויי מנהיגות (מבלי שהבנות יודעות שזה הנושא, הן חשבו שזו פעילות חברתית).

תחנה 1 – בניית דגם מגפרורים.

תחנה 2 – "דף רץ" של איור משפט חזותי הקשור למנהיגות. שרשרת ארוכה של דפים הנפתחת ב"קטר" שעליו כתוב משפט של מנהיגות כגון: "מנהיג הוא אדם שיודע את הדרך, הולך בדרך זאת ומראה אותה לאחרים". כל קבוצה מביעה את מה שהמשפט מעורר בה בדרכים יצירתיות שונות על דף\ דגם\ יצירה שהוא "קרון"  משלה וכך נוצרת רכבת של משמעויות שהמשפט מוביל אותה.

תחנה 3 – חידות על דמויות של מנהיגים שונים ובחירת דמות המשמעותית עבורן.

תחנה 4 – משפטים שונים הקשורים למנהיגות ועליהן לבחור משפט שהן הכי מתחברות אליו ולהציגו אח"כ בפני הבנות.

במקביל יש תלמידות הצופות  בתהליך ומתעדות את התהליך ששהן מזהות. (הדף לצופים מצורפים כקובץ).

דיון וסיכום הפעילות במליאה.

לאחר מכן הבנות מתבוננות בכל התהליך שהן עברו בתחנות, ונדרשות למשימה בסדר חשיבה גבוה בדמותה של השאלה הבאה: איך אנחנו יכולים לכנס את כל מה שעברנו לשאלה אחת פתוחה, שאלה חכמה שאלה שאין עליה תשובה אחת. בהנחייתי התלמידות ניסחו את השאלה המהותית: מהו מנהיג בשבילי?

נאמר להן שאנו יוצאים למסע למידה דרך חומש שמות, שבו נחקור יחד דמויות מנהיגות מהחומש ובסוף התהליך כל אחת תצליח לענות את תשובתה שלה על השאלה המהותית. בנוסף הבנות הבינו שבסוף המסע יתקיימו שני אירועי שיא: ראשית ערב בפני ההורים בו הן ינמקו את הבחירות שלהן ויחשפו את המסע שעברו לאורך שלושה חודשים. הן ע"י סיכום חוויתי: הצגות, שירים, פעילויות יצירתיות שונות והן ע"י הצגת עבודת החקר של המסע.

בנוסף: טיול מנהיגות- טיול בו הן הופכות למנהיגות של חברת הילדים בבית הספר. את הטיול הן מכינות, לומדות, מתנסות, ומביאות לידי ביטוי כישורים יצירתיים שונים, וכך הופכות להיות המדריכות של הטיול כולו. הן יוצאות לטיול הכנה בשטח ובונות הדרכה לפי שכבת גיל ומוציאות זאת אחר כך לפועל עם התלמידים בשכבות השונות. כל אלו נקראים "סוף בראשית", יעד תכליתי ידוע העוטף את כל המסע במשמעות.

לצד שיעור זה נבנה שיעור חשיפה במתודה אחרת שהיא "חדר בריחה", שיעור זה מצורף בקישור.

לשם עבודת החקר סביב הדמויות, הבנות חולקו לקבוצות לפי מנהיגים: משה, אהרון, מרים, פרעה, נחשון בן עמינדב, בצלאל בן אורי. הקבוצות היו הטרוגניות ושולבו בהן גם בנות חינוך מיוחד. העבודה במסעות מבוססת על "למידה מערבת ופעילה", (המושתת מעל יסודות הp.b. l.  ) בו ניתן לשלב כל תלמיד ולקדם אותו מהרמה שהוא נמצא. הוא רוכש כלים ומיומנויות בסדר חשיבה גבוה, וכך מצליח להתקדם לאט לאט ברמתו ובאופן עצמאי.

מצורף דף של העבודה ודף מחוון לבנות.

המקראה שמהווה בסיס לעבודה הוא החומש והפרשנים השונים. הבנות לומדות כיצד לנתח פרשנות ואף מתמודדות עם מדרשים.

בתהליך זה הבנות מיישמות מיומנויות שונות שנלמדו והופנמו במהלך השנה: שאילת שאלות, טיעון, השוואה, הסקת מסקנות, חשיבה ביקורתית. הכל ברמות חשיבה גבוהות של אנליזה, סינתזה והערכה. בסוף התהליך הן נדרשות לרפלקציה אישית ואף לרפלקציה קבוצתית.

בנוסף הבנות לומדות לפתח כישורי הובלה והנהגה. כיצד אני עובדת בקבוצה?, מהן שיתופי פעולה ועבודת צוות. כיצד ניתן לכתוב עבודה שלכל בת יש בה חלק משמעותי ומצד שני היא לא "מעכבת" את ההתקדמות. קבלת אחריות, פיתוח יצירתיות וחשיבה ביקורתית באים לידי ביטוי הן בדיונים בקבוצה, בהשוואה שנדרשו לעשות בין המנהיגים השונים ובהכנת שני אירועי השיא של התהליך.

• הבאתי לתלמידות שני טקסטים העוסקים בבתי ספר. האחד בבית ספר בגינאה-חוף השנהב (ראה מסמך מצורף). והשני מידע על בית הספר בו הן לומדות, והתלמידות התבקשו לקרוא את הטקסטים ולסמן במרקר משפטי מפתח.
• לאחר מכן שאלתי במליאה מה היא השוואה ומהי מטרתה לדעתכם? שאלה כללית זו חוללה אצל התלמידות דיון שהתכנס למספר תובנות:

1. שבכל השוואה יש מרכיבים דומים ושונים המהווים בסיס להשוואה.
2. שמכל טבלת השוואה שאנו עורכים אנו מסיקים מסקנות ולומדים מהן דבר חדש שלא ידענו קודם.
3. ההכרה שככל שהתבחין – קריטריון, משמעותי יותר ורחב יותר, כך נוכל יותר להפיק ממנו מסקנה משמעותית.

• הבנות התבקשו לעבוד בזוגות ולחשוב יחד על תבחינים להשוואה הן דומים והן שונים וליצור טבלת השוואה.
• יצרנו על הלוח טבלה המאגדת בתוכה את תהליך הלמידה שהבנות קיימו בזוגות. סימנו בצבע אחד את התבחינים הדומים ובצבע שני את התבחינים השונים. לאחר מכן למדנו תיעדוף כלומר הבנות נדרשו לזהות ולנמק מה מבין התבחינים חשוב ומשמעותי יותר בפני קורא ניטרלי.
• לאחר מכן ניתן זמן אישי לכל תלמידה לחשוב ולכתוב לעצמה ממה מורכבת פסקת השוואה, פסקה שממנה אמור ללמוד הקורא הניטראלי.
• במליאה שמעתי את תשובת הבנות ותוך קיום דיון ער יצרנו יחד פסקת השוואה על הנושא, ובה המבנה: פתיח, גוף ההשוואה והסיום שהוא המסקנה מהטבלה שהיא לימוד חדש המבוסס על נתוני הטבלה.

המפגש של הבנות  עם מיומנות ההשוואה וההתנסות בה הביאה בפניהן ידע ראשוני על איכותה של המיומנות הזו ומשמעותה, אלו מהווים את הבסיס לחיבורה של המיומנות אל נושא המנהיגות בשלושה אופנים:

דרך התוכן הספציפי של הפסקה הזו הן תפתחנה עין ביקורתית ועין טובה על המוסד החינוכי בו הן לומדות ואלו פרספקטיבות הנדרשות להנהגה; דרך ההשוואה התלמידות במסע המנהיגות יתבוננו במנהיגים השונים המופיעים בספר שמות ויעצבו את תשובתן לשאלה המהותית, מהו מנהיג בשבילי, התלמידות ילמדו מדוע מיומנות ההשוואה נדרשת למנהיג.

• הבנות נשאלו מה החיבורים הקיימים בין מנהיגות להשוואה?

השאלה הזו יצרה שקט של חשיבה כדי לזהות את הקשר בין שני המונחים, מאחר שהקשר ביניהם במבט ראשון לא מפורש, התלמידות נדרשו לחשיבה יצירתית כדי לזהות את החיבורים בין המושגים. קיימנו דיון במליאה שממנו עלו התובנות הבאות:

1. מנהיג נדרש לחשיבה מעמיקה, החושפת רבדים שלא נראים מייד כדי לתת מענה נכון.
2. מנהיג נדרש לקיים חיבורים דרך הדומה והשונה שבקהל היעד שלו, ולהפיק משניהם משמעות לעשייה שלו.
3. מנהיג לעתים נדרש לעצור ולא לפעול מהר, והשוואה מזמנת חשיבה מתונה.
4. מנהיג נדרש לא מעט לארגן את הדברים ולהכניס אותם למבנה מסודר ועבודת השוואה זו מאפשרת מבנה חשיבה.
5. מנהיג נדרש לזהות בתוך סיטואציות רבות מה עיקר ומה טפל (ביקורתיות), כדי לתת קריאת כיוון לעצמו ולאנשים שאיתו.

• הכיתה מתבקשת לנהל דיון סביב עובדה. לדוג' המורה מצביעה על שולחן ואומרת לתלמידות: "אנו ננהל דיון האם החפץ הזה הוא שולחן ואתן מתבקשות לטעון טיעון בעד ונגד". ההוראה הזו מעלה חיוך על פני התלמידות, ובעקבותיה מתקיים שיח כיתתי בהנחייתי עד שהבנות מגיעות לתובנה שטיעון שייך לעולמו של האדם ולא נסוב סביב עובדות. זה נכון שהעמדה והמחשבה מתגבשת סביב פרשנות ומשמעות של העובדות, והעובדות מבססות אותה, אך הטיעון עצמו לא מערער או מאשש עובדות אלא את המשמעות שהאדם נותן להן.
• שאלה במליאה: מהו טיעון? מהו טיעון טוב? מה מטרתו? שאלה זו מהווה בסיס לדיון ער אצל התלמידים, דיון שהתכנס למספר תובנות: טיעון הוא עמדה של אדם המוצגת דרך מבנה לוגי. מטרת הטיעון היא לשכנע אדם בזה שהעמדה המוצגת לפניו נכונה. במהלך הדיון התלמידים בהנחייתי על ידי שאלות מכוונות מזהים את חלקי הטיעון ואת הסדר של הצגתם לפי ההקשר. מבנה הטיעון הוא: רקע לקורא, טענה, עמדתי לגבי טענה זו; נימוקים הסברים דוגמאות המהווים תימוכין לעמדתי; סיכום והמלצה.

במקרה בו נרצה לפתח אצל התלמידות טיעון בסדר חשיבה גבוה של הערכה, יש להוסיף פסקה של הכותב המבקשת ממנו ל"היכנס לראש" של מי שחולק עליו, להפריך את דבריו תוך התייחסות לטענתו. בנוסף יש להוסיף הסתייגות לטיעון שלי מתוך הכרה שיש אמת בעמדה המתנגדת שלעתים בהקשרים מסוימים נכון לתת לה יותר מקום.

• לאחר שהתלמידות הבינו מה הוא טיעון ומה מטרתו, הבאתי בפניהן את השאלה הבאה: מה היא התכונה הכי חשובה בעיניכם במנהיג? וביקשתי מהם לחשוב על השאלה לפחות כדקה ובמהלך הזמן הזה להסביר את תשובתם.

2. בנוסף כדי לעודד גמישות ומרחב של שיח אמרתי שייתכן שיהיו תלמידות שבסוף הדקה הזו יצהירו שאין להם כרגע תשובה חד משמעית בנושא זה ושהן רוצות לשמוע.
3. ראשית התלמידות שיתפו את הכיתה בתשובתן וגם נימקו אותה. בשלב הזה הסבתי את תשומת ליבן לקבוצת הבנות שלא גיבשה עמדה ונכונה להשתכנע. תלמידות אלו הוזמנו לשבת בקדמת הכיתה מול חברותיהן, והזמנתי את יתר בנות הכיתה לשכנע את התלמידות בעמדתן באמצעות מבנה הטיעון שלמדנו.

• התנהל דיון מרתק ומעמיק, שבסופו התלמידות המתלבטות הצליחו לגבש עמדה. בסוף הדיון קיימנו רפלקציה באמצעות השאלות הבאות:

1. מי הגיעה לדיון עם עמדה מגובשת שבעקבות הדיון היא התפתחה? ספרי לנו במה וכיצד? היא התפתחה (יש יותר נימוקים, יש יותר הבנה של משמעות, יש יותר דוגמאות, יש הבנה של מוגבלות הטענה).
2. מי הגיעה עם עמדה ברורה אך היא השתנתה בעקבות השיח בכיתה ומדוע?
3. מי הגיעה ללא עמדה ברורה ובזכות השיח והדיון בכיתה היא הצליחה לגבש עמדה ומה הרגשתה בעקבות זה?
4. מי עמדתו לא השתנתה ולא התפתחה, ולמה דעתו נשארה בעינה?

• לאחר ההתנסות של טיעון באמצעות הדיון במליאה, התלמידות תתבקשנה לכתוב באופן עצמאי חיבור טיעון בנושא תכונות המנהיג על פי המבנה שלמדנו. יש לציין שלפני כל כתיבה הן מתבקשות לכתוב תכנון שכולל בתוכו את הנימוקים נגד נושא מסוים ובעדו.
• לאחר ההתנסות נוספת בכתיבה הטיעונית, הכיתה נשאלה: מה הקשר בין מיומנות הטיעון למנהיגות? לאחר ששאלתי את השאלה הנחתי את הכיתה לחכות, ולהיזכר בכל מה שלמדנו על מנהיגות עד עתה, בנוסף להיזכר בכל מה שלמדנו על טיעון ומשמעותו; ועכשיו לנסות להקשיב, להרגיש ולזהות את החיבורים ביניהם. (ללא הנחייה זו התלמידים עלולים לשלוף תשובה ללא חשיבה מסדר גבוה, הנחייה זו מאפשרת לחשיבה יצירתית ורוויית משמעות).

חזרתי בקול על כל תובנה  שתלמידות שיתפו, וההד הזה הצמיח בהם תובנות נוספות. בין  התובנות שעלו היו התובנות הבאות:

1. מנהיג מזהה ומכיר במטען (מטען מלשון טיעון) שיש בו, ושאותו הוא רוצה להעניק.
2. מנהיג טוב, לא נותן פקודות, אלא מכיר בזה שמולו יש אדם בעל רצון, מחשבה, ורגש ולכן הוא פונה אליהם ומנסה לשכנע.
3. מנהיג מכיר בזה שיש אנשים נוספים סביבו ואיתו, ולכן יש להתנהל בהתאם.
4. מנהיג מכיר בזה שגם הוא לעתים לא יודע, שגם הוא נכון להקשיב ולהשתכנע.
5. מנהיג מבין שכדי לבחור נכון הוא רוצה להגדיל את מרחב השיח ומגוון העמדות, זה מאפשר לו פרספקטיבה רחבה ומעמיקה יותר.
6. מנהיג בטוח בעצמו, ניגש בסקרנות לעמדות שונות ולא רואה בהם איום.

מסע המנהיגות מתמקד בפיתוח תכונת המנהיגות וההובלה של השכבה הבוגרת של בית הספר. טיול זה הוא אחד מימי השיא של המנהיגות.

• בשלב ראשון אנו משקפים להן את התהליך של הלמידה של המנהיגות שהן עברו עד כה. תהליך שהן עברו גם במהלך הלמידה של ספר שמות, גם בהתנסות במיומנויות מנהיגות בתפקידים בית ספריים ובכיתה (וועדות שונות, יום הפנינג בהובלתן, הפסקה פעילה) , וגם במיומנויות הלמידה של השוואה וטיעון המחוברות למנהיגות כפי שהובא במערך זה. כל אלו היוו תשתית לקומה הבאה של הנהגת הטיול הבית ספרי. פעילות שיא שכנסה אליה את כל הלמידה שנעשתה, העניקה לה משמעות מחודשת לצד חגיגיות של שמחה בפרי.
• חשפנו לבנות את התוכנית הכללית, כלומר רק את עצם הקיום של הטיול בהובלתן. בשלב הזה התלמידות נשאלו מה הטיול הזה מזמן לכן להעניק לילדי בית הספר, והתלמידות גילו מנהיגות בעצמם, בעצם היותם עסוקים באמת בשאלה איך הם רוצים שילדי בית הספר יצאו מטיול זה.
• בשלב הבא התלמידות והצוות החינוכי המלווה אותם יצאו לטיול הכנה יחד עם מדריכים מקצועיים של בית ספר שדה. במהלך הטיול התלמידות למדו את השטח ואת הדברים השונים שהוא מזמן להם כבסיס לבניית התוכן אותו הם יעבירו.
• לאחר טיול ההכנה, התלמידות חזרו לשלב של הכנת ההדרכות והפעילויות לקראת הטיול של כלל תלמידי בית הספר. בנות השכבה מתחלקות לקבוצות קטנות, כל קבוצה מקבלת כתה בבית הספר אותה היא תדריך ביום הטיול, מתבצעת פעילות היכרות בבית הספר ומתחיל להיווצר קשר ראשוני בין הבנות המדריכות לבין התלמידים. בנות שכבת ח מכינות את ההדרכות ליום הטיול, את החולצות האחידות אותן ילבשו כל ילדי בית הספר, את הצ'ופרים הקטנים שיחלקו במהלך היום ואחראיות על יצירת אווירה בבית הספר לקראת הטיול. כל בנות השכבה משובצות בהכנות לטיול ובהדרכת הכתות, ובתוכן תלמידות החינוך המיוחד.
• ביום הטיול, יוצאים כל תלמידי בית הספר לאזור הנבחר, המדריכות בטיול הן תלמידות כיתה ח', וכל הטיול מנוהל על ידן. הערך המוסף של מסע המנהיגות המתכנס לטיול זה, הוא העצמת התלמידות במספר תחומים: התלמידות עוברות מתודעת מקבלת, לתודעת שותפה ואף לתודעת מעניקה. הן מקבלות על עצמן אחריות גדולה, אחריות שנמצאת על כתפיהן ומספרת להן עד כמה כתפיהן רחבות. בנוסף מתבטאות ומתפתחות אצלן תכונות של מנהיגות, הובלה, ניהול זמן, עמידה מול קבוצה וחיבור אל הארץ והמורשת. מסע המנהיגות מעניק לבנות השכבה הבוגרת הזדמנות להעצמה והתפתחות אישית של היחיד ושל הקבוצה, ונוצר רגע טהור של קסם שבו הבנות מהוות השראה לעצמן.
• לאחר מכן מתקיים מפגש רפלקטיבי עם הבנות שנעשה באופן הבא.

1. בשלב הראשון כל בת יושבת עם עצמה ומעבדת את התהליך שעברה לאורך ההכנה והטיול עצמו. תהליך זה נעשה באמצעות התבוננות על הנקודות הבאות: ההרגשה של הילדה לפני שיצאנו לדרך (ספקות, חששות, ציפיות, אתגרים). התייחסות לחוויה שהיא עברה בפועל בתהליך ההכנה לטיול ובטיול עצמו, השוואה ביחס לתחושות הראשוניות והבנת התהליך לאור השוואה זו.

בסיכום החלק הזה הבנות מתבקשות לכתוב מה הכישורים היצירתיים שבאו לידי ביטוי במסע זה או שהיא גילתה על עצמה במסע זה, וכיצד היא יכולה להשתמש בהם בהמשך השנה בבית ובבית החינוך. הכתיבה האישית מהווה בסיס לשיחה אישית עם המחנכת על התהליך שהיא עברה.

2. שיתוף של התובנות האישיות של התלמידות במליאה הכיתתית, שיתוף שנעשה רק בבחירה של הבנות. בשלב הזה כל בת שמבקשת לדבר קושרת את התובנות האישיות למושג מנהיגות ומשמעויותיו השונות.