בוב עמית-מודל בובותרפיה הכולל מספר בובות חבר, הכרת החוזקות שבי ובמה אני רוצה להתחזק ולהשתפר

בקהל היעד שלי- ילדי שילוב מכיתה א'- ח'
בובת תאטרון הינה כלי השלכתי היוצר הזדהות. עצם העובדה ש"זה לא אני, זו הבובה" מאפשרת לילד "לגעת" בתכנים טעונים ומורכבים, בחסות הבובה.
בניתי סדרת שיעורים המתמקדים בקשיים ובפתרון בעיות. זה יכול להיות קושי לימודי וקושי רגשי.
כל אחת מבובות החבר מייצגת תוכן, רגש או תכונת אופי מסויימת.
בשיעור אחד עסקנו בהכרה בקושי שקיים בי והפיכת הקושי למשהו טוב שאני מתמודד עמו ומעצים את עצמי.

בובת הצב- ששי
מי אני?
קוראים לי ששי ואני צב בכיתה (בכיתה שהילד נמצא) אני ביישן, הססן, מופנם, איטי ובעל קול נמוך ושקט. אני נכנס ויוצא מהשריון ויכול לזחול באישיות.
מתי משתמשים בי?
כשלילד יש קשיים לימודיים כגון, קריאה אישית ולא מדייקת,,כתיבה אישית, דיבור איטי קרי קושי בשליפה, מופנמות וביישנות.
מה עושים איתי?
אני לא יוצא מהשיריון והילדים מוזמנים לנחש למה אני לא יוצא ומה עוזר לי לצאת.
כמובן שאני מציגה והילדים עונים על השאלות שלי.
בשלב השני היחד מציג מולי
בשלב השלישי היחד מציג מול חבר.
מיד אחרי ההצגה, והעלאת הקושי ודרכים להתמודדות אנו יוצאים לטקסט סיפורי שעוסק בנושא ולבסוף משוב….מה לקחתי מהשיעור.

מי אני?
קוראים לי יובב ואני שובב, תוסס, אנרגטי, מהיר,זז במהירות, משתולל ועושה מה שאסור, הרבה פעמים כועסים עלי ואני לא מבין מה רוצים ממני או מה עשיתי לא נכון.
מתי משתמשים בי?
לילדים עם הפרעות קשב, היפראקטיביות, קושי התנהגותי, ילדים שזקוקים לכללים וסמכות, גבולות וסיוע ממישהו אחר.
מה עושים איתי?
מעלים סיטואציות שונות שקרו בכיתה והילדים מציגים ומעלים פתרונות.
מיד אחר כך עוברים לכתיבת סיפור בשישה חלקים
הילדים כותבים סיפור בעקבות מה שעלה בהצגה.

עונים על שש שאלות בסיסיות בכתיבת הסיפור:
1.מי/מה הגיבור?
2.מה המשימה שעליו להשיג?
3.מי /מה יכול לסייע לו אן בכלל?
4.מה המכשול להשיג את המשימה?
5. צורת ההתמודדות?
6.מה סוף, מה הלאה?
משוב- מה לקחתי מהסיפור

מי אני?
קוראים לי ספייסי ואני דמות דמיונית. אני סקרן, מרבה לשאול, מגיע ממקום אחר ולכן יש לי לגיטימציה לא לדעת ומותר לשאול.
מתי משתמשים בי?
בכל פעם שמלמדים חומר חדש. ניתן לפתוח איתי נושא ובכך לדעת מה הידע המוקדם של הילדים בנושא, ובסיום נושא כדי לדעת מה הילדים הפנימו.
בנוסף, ניתן להשתמש בי כאשר ישנם ילדים מאוד מדומיינים או מפוחדים שבורחים לעולם הדמיון.

מה עושים איתי?
אני פשוט לא מפסיק לשאול שאלות ולא מתבייש גם כשאני טועה.
לאחר ההצגה אנו נגשים למשימה של שאילת שאלות .
משוב

ישוב לציין כי אני מלמדת את הילדים כי לכל בובה יש ת"ז
1.שם הבובה- לתת שם לבובה הגורם להזדהות.
2.תפקיד הבובה- הפעלה סבירה של הבובה המביאה לעבודה על המקום הרגשי.
3.גיל הבובה- תואם גיל היחד.
4. אנרגיה- אופי הבובה( מופנם, מוחצן, איטי, שובב)
5. קול הבובה- האינטונציה+ תנועה.

כללי הפעלה:
1. נשימה- אני מלמדת אותם כיצד נושמים עם הבובה.
2.החזקת הבובה- לא באוויר, להסתכל בעורף הבובה. הבובה צריכה להישען על משהו. אני מדברת דרכה.
3. ככל שהתנועות יותר קטנות כך הבובה נראית יוצר אמינה
אני מלמדת את הילדים את מודל גש"ר מאח"ד- מודל החוסן הרב מיידי. 6 שפות התמודדות. אני מנסה לזהות את השפה של הילד ובאמצעות השפה שמדברת אליו לאפשר לו להשתמש בה. יש שפות יוצר דומיננטיות ויש שפות נשכחות. אני מביאה הרבה דוגמאות בכרטיסיות והילד בוחר במה שמדבר אליו על פי הסיטואציות. בדרך זו אנו משייכים לשפת ההתמודדות שלו.
לדוג'תפילה יבחר במערכת אמונות,
ספורט יבחר בגוף.
ככל שהבובה רחוקה מהילד כך לילד יותר קל להשליך על הבובה את הרגשות שלו, הקשיים שלו, ההתמודדויות שלו.

גוף-
שכל
רגש
מערכת אמונות
חברתי/ משפחתי
דמיון
גם בגילאי גיל ההתבגרות אני עובדת עם הבובות
בעיקר על מרד, גיבוש זהות, מה אחרים חושבים עלי,האחרים הופכים למאוד מרכזיים עבורם. בגיל ההתבגרות הקונספט יותר נוגע לעולם של הילד המתבגר וזה מדהים לראות כמה שהם משתפים פעולה. מיד אחרי הצגת הנושא אנו יוצאים ללמידת טקסט שנוגע בנושא או כתיבת חוויה, קושי, פתרון בעיות ועוד.
המטרה שלי בעבודה עם ילדי השילוב זה:
הזדהות- החלקים שאני מזדהה עם הבובה הנוגעים בעולמי האישי.
השלכה- דברים שאני לא אוהב בתוכי אני משליך על הבובה ובתת מודע זה קורה לי.
אני מנסה להביא להם את התת מודע למודע. בדרך זו הם לומדים להכיר את החוזקות שלהם והקשיים האובייקטיביים שלהם. לדעת להכיר בהם ולהתמודד איתם. הרבה פעמים הייתי פותחת שיעור בהעלאת בעיה שהייתה לילדים בכיתה. הצגנו יחדיו כקבוצה וחיפשנו פתרון לבעיה ואפילו פתרונות. זה מדהים כמה שזה מביא את הילדים למודעות עצמית מפותחת לאני הפנימי שלו. בנוסף, העלאת הדימוי העצמי והביטחון העצמי באופן חיובי.

סוגי הבובות שאיתם עבדתי ואני עובדת-
בובת כפפה
בובת פה
בובת מוט- מקל
בובת אצבע שהילדים יוצרים.
חשוב לציין שקשר בין ילדים ובובות הוא קשר חזק. השימוש בבובות מסייע לילדים לבטא רגשות ומחשבות אשר בכל צורה אחרת היו נשארים חבויים. כאשר ילדים מצליחים להגיע למצב של שחרור רגשות חבויים באמצעות הבובות, הם יכולים להיות פחות חסומים על ידי מנגנוני הגנה ראשוניים ומשניים, כמו הכחשה או הימנעות. את מקומם של הצורך האישי בשליטה וההיסוס להשתתף בחוויה ספונטנית, תופסים הבעה יצירתית ואמיתות יותר, דיאלוג פתוח המאפשר לילד לשחזר סיטואציה שחווה, קושי מסוימים שמרגיש ודרך נכונה עבורו להתמודדות והכרה.

הבובה נותנת ביטוי לתחושותיו של הילד או הנער וחושפת בצורה טובה את אישיותו בדרך זו הילד לומד לפתור בעיות ולמצוא פתרונות.
היחד לומד לבטא את רגשותיו באמצעות הפעילות המשחקית, שבעבורו היא הדרך הטבעית ביותר לתקשורת מול החברה והבנת האני הפנימית שלו.
הילד יכול לשחרר כעסים ותסכולים אישיים בחוסר הצלחות בחוויות האישיות שלו בכיתה, בחברה .
הבובה מקדמת אצל הילדים התייחסות חיובית יותר אל העתיד.
ראיתי שילדים מצליחים להשיל מעליהם כעס,פחד, מודדות עם קונפליקטים ועוד.
בשיעורי השילוב עבדתי עם הילדים בקבוצה. הקבוצה מהווה עוגן משמעותי עבור כל יחד מהקבוצה. היכולת לשתף ולהפגיש אותי עם חוויות האחר (לא רק אני מתמודד עם הקושי) מנרמל את החוויה האישית שלי. סודה של הקבוצה בשיעורי השילוב היא בעיקר התמיכה החברתית. המתייחסת לקשר של הפרט עם סביבתו החברתית והאופן שבו תופס את קשריו עם האנשים והסביבה, חברי הכיתה, תנועת הנוער.
בנוסף, חיזוק האני דרך החוויה הקבוצתית שמביאה את הילד להוציא את כוחותיו האישיים אל הפועל, . בדרך זו הילד מעודד להגשים את עצמו ואת כוחותיו היחודיים. הפריסה הרחבה של כח הקבוצה והעשייה הקבוצתית , הפנים השונות בקבוצה, מביאים להצתת הדי יון אצל הילד ומסייעים לו להתמודד עם סיטואציות וחוויות שעבר בקלות יוצר.
השימוש בבובות מסייעת לילד להחזיר את תחושת השליטה במצבואף לעדן או למזער את הקושי שאתו מתמודד. בדרך זו יראה שזה לא כזה נורא ומסוגל להתמודד עם קשיים ואף להודות ולהכיר בקשייו. זה מעניק לילד פרופורציה נכונה שתקל עליו בחיי היומיום, בחברה, בבית ובכלל בבניית החוסן הנפשי שלו, במתן כלים לחיים בהתמודדויות ובפתרון בעיות. גיליתי שעבודה בבובותרפיה עם ילדי השילוב בקבוצה מקנה לילדים תמיכה חברתית. ההקשר הקבוצתית של הטיפול בבובות מייצג את החיים, כאשר השאיפה היא לגילוי עצמי ולשינוי, התבוננות החוויות עצמיות, בכך שהילד רוכש כלים לשליטה על העולם הפנימי שלו ורווחתו האישית משתפרת להפליא.
ליוויתי את הילדים בין 3- 4 שנים היו ילדים שאפילו 7 שנים. ילד אחד על הרצף…
בובות התאטרון מקנה ליחד כלים ומיומנויות להתמודדות נכונה ומסתגלת בחיי היומיום.