פרוייקט ביאור למסכת אבות דרבי נתן

בשיעור זה אני מסביר לתלמידים מהו הביאור ומה הם מרכיביו. 

נתעכב על פירושי תורה לספר בראשית, רש"י , רמב"ן, אבן עזרא, אור החיים, כלי יקר וכו'. (אני מעדיף לפתוח בספר שמוכר לתלמידים, הם מכירים את רוב הסיפורים בו, ולמרות זאת יש פרטים רבים בו שאינם ברורים דיים, ועתה הגיע הזמו לבארם.. למסכת אבות דרבי נתן כדאי לגשת בשלב מאוחר יותר). בבאורי התורה של המפרשים האלה נמצא את כל המרכיבים הקלאסים של הביאור: הבנת פשט, דרש, ביאורי מלים, השוואה וכו'

התלמידים יבינו מהו ביאור ומה הם מרכיביו. הם יבינו את מטרות כתיבת הביאור. הם ירכשו כלים ראשוניים להתמודדות עם טקסט ולכתיבת ביאור ויפתחו מוטיבציה לעיסוק זה. במהלך השיעור נקרא קטע מפרשת תולדות העוסק בברכות יצחק אבינו ליעקב ועשיו. 

אחרי הקריאה אנו נשאל: מה הוא הנושא המרכזי של הקטע, אילו מלים או מושגים דורשים הסבר, אילו שאלות עולות בעקבות קריאת הקטע.

בכל שנה אני מופתע מחדש מכמות השאלות. מסתבר שיש שאלות וקושיות שגם אני אחרי הרבה שנים בהוראה איני מכיר. 

רוב השאלות הן סביב הדמויות בסיפור: מדוע יצחק מבכר את עשו ולא את יעקב ? מדוע רבקה חושבת הפוך ממנו ? מדוע רבקה לא מגלה אתץ האמת ליצחק וזהו… מדוע יעקב מבצע מעשה שאיננו אמת, ומה רוצה עשו בכלל….

השיעור מסתיים בשאלות בלבד.

אני רושם את כל השאלות על הלוח, מסכם אותן בדף ומבטיח לענות על השאלות בשיעור הבא

בשיעור זה נחזור בקצרה על השאלות ששאלו התלמידים בשיעור הקודם. מחלקים את הדף שאותו הדפסתי עם כל השאלות כתובות בצד ימין של הדף.

לפני שנעיין במפרשים נרשום את התשובות האפשריות שתלמידים יציעו. מסתבר שגם כאן אין סוף ליצירתיות. כל תשובה תתקבל ובלבד שאינה סותרת את פשט הכתוב.

לאחר מכן נעיין במפרשים ונענה על השאלות שעלו. נתחיל עם רש"י ואחריו רמב"ן, אבן עזרא, אור החיים, כלי יקר וכו' כולם נמצאים "על הדף". אם תישאר שאלה שאין לה מענה, אביא את התשובה ממפרשים "נדירים" יותר,

נבחין בין ביאורי מלים, נשווה בין פירוש אחד למשנהו לכל מלה, וננסה לראות האם הבנת המלה באופן שונה תשנה גם את ההבנה של הסיפור כולו. ננסה למצוא את חוט השני העובר בכל הפירוש. (לדוגמא: האם כוונת יצחק לברך דווקא את עשיו היא בכוונת מכוון, כדי לקרבו, או שהוא מרחם עליו/ חושש ממנו/ אינו יודע את מעלליו.)

ההקדמה הזו נצרכת משום שבמסכת אבות דרבי נתן (עד כמה שזה יישמע מפתיע) ייתכנו פערים גדולים בין המפרשים, החל מהבנת הפשט דרך ביאורי המלים ועד המהלך כולו של הברייתא. בנוסף לכך (ושלא כמו בתורה) יש במשניות גרסאות שונות ועליהן מתבססים המפרשים השונים.   

בשיעור זה "נרפרף" בין דפי המסכת, נראה היכן היא ממוקמת בש"ס וילנא. נשאל מדוע.. ונשיב שבש"ס וילנא חיפשו כרך מתאים להניח בו את כל המסכתות הקטנות (עוד ביטוי שאסביר בשיעור זה..) ומצאו את הכרך עבודה זרה והוריות כמתאים מאד, גם בגלל המיקום בסוף סדר נזיקין וגם בגלל עוביו הלא גדול של הכרך.. נתוודע לאורכה של המסכת, למבנה הדף והפירושים, נלמד להשוות בינה לבין מסכת אבות "הרגילה". נלמד מדוע זו "משנה" וזו "ברייתא". מי הוא זה רבי נתן שעל שמו קרויה המסכת וכו'..

בדף העבודה אנו נשווה בין משנה א בפרק א במסכת אבות "הרגילה" לבין המקבילה לה באבות דרבי נתן.

לשיעורי הבית אתן לתלמידים משימה להשוות בין כל משנה אחרת באבות "הרגילה" לבין ברייתא במסכת אבות דרבי נתן.

בשיעור זה נתוודע לחמשת הפירושים הנמצאים "על הדף". נלמד להבחין ביניהם וננסה להבין את העקרונות המנחים אותם: גרסאות, ביאורי מלים ובאורי העניין.

אכיר לתלמידים באורים נוספים שאינם על הדף. אבקש מהתלמידים לבאר ביאור משלהם על פסקה/ משפט במסכת.

נתעכב על ברייתא ד בפרק ט אודות התחברות לרשע וחסרונותיה.

בעבודה הפרטנית אני לומד עם כל תלמיד את הברייתא שהוא בחר. ברבות השנים אפשרויות הבחירה מצטמצמות כי נבחרו כ 150 ברייתות…

אני מבקש מהתלמיד לתת כותרת למאמר שלו. אנו נלמד את הקטע הנבחר בהתחלה בקריאה פשוטה והבנה בסיסית. נרשום לעצמנו את המלים הקשות או המשפטים הטעונים ביאור. נבדוק היכן מצוי מאמר זהה לזה במסכת אבות "הרגילה", וננסה למצות משם ביאורים שיעזרו לנו לבאר את המסכת כאן.

מאד חשוב לי לתת לתמיד ביטוי ליכולת שלו, ואני מנסה להתערב כמה שפחות בהחלטה שלו מה להכניס לביאור ומה לא, כי לעתים הפירושים "גולשים" הרבה מעבר למתוכנן.

יש תלמידים שנענים לקריאת המפרשים ומוכנים "לקפוץ למים" ולבאר כל נקודה הטעונה ביאור, ויש תלמידים שמעוניינים בביאור קצר ותמציתי..

אני זורם..

דבר נוסף: אנו משתדלים להציג את הביאורים השונים לא כסותרים זה את זה אלא כמשלימים זה את זה.