תוכנית לימודים - אורינות מדעית

חלק א : https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSd4WZy7sRgZHQztH9t-ctfedhyQP7apwNRuR23YPyWXS9Aw5g/viewform?usp=sf_link

חלק ב: https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfHaqX-Drm44Ui-861JH5Zg5xafpb3t1Yr_96S04sbMygtamQ/formResponse

סוג המטלה: למידה לפני השיעור (LBL – Learn Before Lecture)
מבנה המטלה: שני חלקים נפרדים, כדי להפחית עומס קוגניטיבי ולאפשר לכל תלמיד ללמוד בקצב האישי שלו.
אמצעי למידה: שיעור מוקלט (סמדר יצחקי), הדגמות על דגם, סרטונים.
זמן צפייה לכל חלק: כ-12 דקות.
אופן הגשה: שאלון אישי לומד עצמאי.

מטרות המטלה:

1. צבירת ידע מוקדם (LBL) – הכרת מערכת העיכול לפני הלמידה הפרונטלית.
2. למידה בקצב אישי – פיצול הנושא לשני חלקים מאפשר קליטה מיטבית והפחתת עומס קוגניטיבי.
3. פיתוח מיומנות הפקת מידע משיעור מוקלט – תרגול צפייה אקטיבית, עצירה, שליפה והבנה מעמיקה.
4. הבנת המושג "יחס שטח פנים לנפח" – זיהוי הקשר בין מבנה לתפקוד במערכת העיכול.
5. חיזוק מיומנויות ויסות עצמי בלמידה (SRL) – תרגול ניהול זמן, ארגון מידע והבנה עצמאית של תכנים מדעיים.
   

   שלבי המטלה

   חלק ראשון – מבוא למערכת העיכול (12 דקות)

   מטרת הצפייה: הכרת המבנה הכללי של מערכת העיכול ותפקידיה המרכזיים

   • צפייה ראשונה ברצף כדי לקבל תמונה כללית של מערכת העיכול
   • צפייה שנייה להפקת מידע ממוקדת, תוך פתיחת הסרטון במקביל לשאלון ועצירה בהתאם לצורך
   • מענה מדויק בהתאם להנחיות

   תוכן הלמידה:

   • חשיבות העיכול – למה אנו זקוקים לאוכל
   • המבנה הכללי של מערכת העיכול: פה, ושט, קיבה, מעי דק, מעי גס, כבד ולבלב
   • הסבר קצר על פירוק מכני וכימי של המזון
   • תפקידי איברי העיכול השונים תוך שימוש בהדגמה על דגם

   חלק שני – תהליכי פירוק המזון ויחס שטח פנים לנפח (12 דקות)

   מטרת הצפייה: הבנת מנגנוני העיכול והתאמות ביולוגיות לשיפור הספיגה

   תוכן הלמידה:

   • פירוק מכני: לעיסה, ערבוב המזון, תנועות פריסטלטיות
   • פירוק כימי: פעילות אנזימים כמו עמילאז (רוק) ופפסין (קיבה)
   • יחס שטח פנים לנפח
     • משמעותו – הקשר בין שטח החתך לנפח הכולל של מבנה ביולוגי
     • חשיבותו לתהליכי ספיגה במעי הדק
     • התאמות מבניות במעי הדק להגדלת שטח הפנים: קפלים פנימיים, סיסים (Villi), מיקרו-סיסים (Microvilli)
   • ניסוי עיכול משיעור קודם – שאלות מסכמות לקישור בין החומר התאורטי לניסוי שבוצע בכיתה
     

     עקרונות השיטה והיתרונות לתלמידים

     • למידה בשלבים (LBL) מפחיתה עומס קוגניטיבי, מאפשרת הטמעה טובה יותר של מידע ומגבירה את תחושת המסוגלות
     • פיתוח אסטרטגיות למידה עצמאיות (SRL) – כל תלמיד מחליט כיצד לחלק את הצפייה, באיזו דרך להוציא מידע וכיצד להיערך לשאלון
     • למידה בקצב אישי – אפשרות לעצירה, חזרה על קטעים ולמידה מעמיקה לפי הצורך
     • חיזוק חשיבה מדעית והבנה ביולוגית – קישור בין מבנה ותפקוד, שילוב ניסויים והתאמות ביולוגיות
       

       תוצרים צפויים מהמטלה

       • התלמידים יגיעו לשיעור הבא עם ידע מוקדם שיאפשר למידה פעילה ודיון מעמיק
       • שיפור מיומנויות הפקת מידע מסרטונים והבנה מעמיקה יותר של מושגים מדעיים
       • הבנה טובה יותר של הקשר בין מבנה לתפקוד במערכת העיכול
       • התנסות בלמידה עצמאית ובחירת אסטרטגיית למידה אפקטיבית
         

         סיכום

         מטלה זו נבנתה על פי עקרונות ה- LBL, תוך שימת דגש על למידה גמישה, ויסות עצמי והבנה מעמיקה של מערכת העיכול. על ידי שילוב למידה בשלבים, הפחתת עומס קוגניטיבי ומתן אפשרות ללמידה עצמאית, התלמידים רוכשים לא רק ידע מדעי, אלא גם מיומנויות למידה חיוניות להמשך דרכם האקדמית.

מערך מטלה א-סינכרונית: המיקרוביום האנושי והשפעתו על הבריאות
https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSeuxjAGpkSh4b6Gx2J7_H5B5xEtbDVOsZZ7AVUkw2MxXFUu7Q/viewform?usp=sf_link

סוג המטלה: למידה מונחית עצמאית (SRL – Self-Regulated Learning)
מבנה המטלה: בחירת שיטת למידה מותאמת אישית מתוך מספר אפשרויות, לצד רפלקציה על תהליך הלמידה

אמצעי למידה: סרטון לימודי או שיעור מוקלט או טקסט ארוך או טקסט מחולק, נתון לבחירה.
אופן הגשה: שאלון אישי לומד עצמאי

מטרות המטלה

1. פיתוח מיומנויות ויסות עצמי בלמידה (SRL) – התלמידים לומדים לזהות את שיטת הלמידה האפקטיבית ביותר עבורם
2. צבירת ידע מוקדם – הבנת המיקרוביום האנושי ותפקידיו לפני הדיון בכיתה
3. שיפור יכולת בחירה מודעת של אסטרטגיות למידה – פיתוח מודעות ללמידה עצמאית מותאמת אישית
4. הבנת חשיבות המיקרוביום – תפקידיו השונים במערכת העיכול, המערכת החיסונית והשלכות בריאותיות
5. ביצוע רפלקציה על תהליך הלמידה – בחינת האפקטיביות של הבחירה האישית ושיפור אסטרטגיות ללמידה עתידית
   

   שלבי המטלה

   חלק ראשון – בחירת שיטת הלמידה והפקת מידע 

   מטרת הלמידה: היכרות עם המיקרוביום האנושי ותפקידיו המרכזיים
   בחירת שיטת למידה אישית – כל תלמיד מחליט כיצד ללמוד את הנושא, מתוך האפשרויות הבאות:

   • צפייה בסרטון לימודי
   • שיעור מוקלט
   • קריאת טקסט ארוך
   • קריאת טקסט מחולק לחלקים קצרים

   הפקת מידע ממוקדת לפי השיטה שנבחרה

   • עבודה במקביל לשאלון
   • עצירה לצורך מענה על שאלות במידת הצורך
   • דיוק בהתאם להוראות (למשל, במענה קצר – תשובה בת מילה אחת)

   תוכן הלמידה:

   • מהו המיקרוביום? מערכת חיידקים שחיה בגופנו ומשפיעה על בריאותנו
   • כמות החיידקים בגוף האדם – פי 10 ממספר תאי הגוף
   • השפעות המיקרוביום על העיכול, מערכת החיסון והתנהגות
   • גורמים המשפיעים על הרכב המיקרוביום – לידה, תזונה, אנטיביוטיקה
   • השפעה על מחלות – קשרים אפשריים בין חיידקי המעיים להשמנה, מחלות דלקתיות וטיפולים חדשניים

   חלק שני – ניתוח רפלקטיבי על תהליך הלמידה

   מטרת הרפלקציה: בחינת ההבנה האישית והערכת התאמת שיטת הלמידה

   שאלות הרפלקציה האישית
   מדוע בחרתי בשיטה זו? (הופיעה ראשונה/נראתה קלה/ נראתה מתאימה לי)

   • רפלקציה בסולם 1-5

   עד כמה הרגשתי שהבנתי את החומר תוך כדי המענה?

   עד כמה אני חושב שבחרתי בשיטת הלמידה המתאימה לי?
   עד כמה אני צפוי לבחור בשיטה זו שוב?

   עקרונות השיטה והיתרונות לתלמידים

   • למידה מותאמת אישית מבוססת SRL – התלמידים לא רק לומדים את החומר, אלא גם לומדים כיצד הכי נוח להם ללמוד
   • פיתוח מודעות ללמידה עצמאית – כל תלמיד חווה את שיטת הלמידה שבחר ומבצע רפלקציה על האפקטיביות שלה
   • ויסות עצמי בלמידה (SRL) – עבודה עצמאית עם בחירה חופשית תוך תכנון הלמידה והערכתה
   • למידה פעילה במקום פסיבית – שילוב של התבוננות מודעת, חיפוש מידע ומענה לשאלות בזמן אמת
   • שיפור מיומנויות למידה עתידיות – זיהוי אסטרטגיות יעילות ללמידה עצמאית
     

     תוצרים צפויים מהמטלה

     • התלמידים יגיעו לשיעור הבא עם ידע מוקדם שיאפשר דיון פעיל ומעמיק
     • פיתוח יכולת בחירה מושכלת של שיטות למידה והערכת יעילותן
     • הבנה טובה יותר של תפקידי המיקרוביום והשפעתו על בריאות האדם
     • שיפור ביכולת ויסות עצמי בלמידה והפקת לקחים לשיפור תהליכי למידה עתידיים
       

       ניתוח סטטיסטי של תוצאות המטלות

       במטלה זו בוצע ניתוח סטטיסטי מקיף על התנהגות התלמידים והצלחתם, כולל:

       1. אחוזי בחירה של כל שיטת למידה – זיהוי ההעדפות הדומיננטיות של התלמידים
       2. השוואת הצלחה בין שיטות הלמידה – האם יש הבדל בין התוצאות של תלמידים שבחרו לקרוא טקסט לבין אלו שצפו בסרטון
       3. שינוי בהעדפות הלמידה לאורך זמן – ניתוח מגמות בבחירת שיטות הלמידה לאורך מספר מטלות
       4. קורלציה בין בחירת השיטה לבין הצלחה במענה על השאלות – האם שיטת למידה מסוימת מביאה להישגים גבוהים יותר
       5. תוצאות הרפלקציה האישית – ניתוח רמות שביעות הרצון מבחירת שיטת הלמידה
          

          סיכום

          מטלה זו מבוססת על למידה מונחית עצמאית (SRL) ומשלבת בחירה מודעת של אסטרטגיית למידה עם ניתוח רפלקטיבי. התלמידים לא רק רוכשים ידע חדש על המיקרוביום, אלא גם מפתחים הבנה מעמיקה יותר לגבי תהליכי הלמידה האישיים שלהם. הניתוח הסטטיסטי מאפשר להפיק תובנות לגבי אסטרטגיות למידה מוצלחות ולשפר את תהליך הלמידה של כל תלמיד לאורך זמן.

          SRL מה משפיע לנו על המשקל + אנסין הפקת מידע מכמה ערוצים 2
          https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSeYPj_OAd5KCms-qh39kPtZyz263ArZuFUV_XA5aW4_ato8mA/viewform?usp=sf_link

          מערך מטלה א-סינכרונית: מה משפיע על המשקל – הפקת מידע מכמה ערוצים

          סוג המטלה: למידה מונחית עצמאית (SRL – Self-Regulated Learning)
          מבנה המטלה: שילוב של טקסט, שקופיות עם שאלות ביניים, ניתוח רפלקטיבי והשוואה בין שיטות למידה שונות
          אמצעי למידה: קריאת טקסט ארוך, טקסט מחולק לחלקים קצרים, שילוב שקופיות עם שאלות, ניתוח רפלקטיבי
          אופן הגשה: שאלון אישי לומד עצמאי

          מטרות המטלה

          1. פיתוח מיומנויות ויסות עצמי בלמידה (SRL) – חיזוק היכולת לבחור שיטות למידה מתאימות ולבצע רפלקציה על האפקטיביות שלהן
          2. הפקת מידע ממגוון ערוצים – שילוב מידע מטקסטים מובנים, שקופיות ושאלות הבנה
          3. השוואת שיטות למידה – ניתוח הבדלים בין למידה רציפה של טקסט לבין למידה המבוססת על קטעי מידע ושאלות מידיות
          4. הבנת הגורמים המשפיעים על המשקל – חקר היבטים פיזיולוגיים, סביבתיים והתנהגותיים הקשורים להשמנה ולוויסות משקל
          5. ניתוח רפלקטיבי של תהליך הלמידה – השוואת חוויות למידה בין מטלות שונות וזיהוי מגמות בבחירת שיטות למידה

          שלבי המטלה

          חלק ראשון – הפקת מידע מטקסט ושאלות ביניים

          מטרת הלמידה: הבנת הגורמים המשפיעים על משקל הגוף והשוואת אסטרטגיות למידה

          שיטת הלמידה במטלה זו:

          • הצגת שקופית עם מידע ממוקד
          • מענה מידי על שאלה הקשורה לאותו קטע מידע
          • מעבר לשקופית הבאה והמשך מענה

          השוואה לשיטת למידה קודמת:

          • במטלה קודמת, התלמידים קראו טקסט רציף ולאחר מכן ענו על שאלות
          • הפעם, השאלות מופיעות מיד לאחר כל יחידת מידע

          תוכן הלמידה:

          • השפעת גורמים גנטיים על משקל הגוף
          • השפעת תזונה ואורח חיים על השמנה
          • השפעת המיקרוביום על חילוף החומרים
          • ניסויים מדעיים על השפעת חיידקים על הבריאות
          • השוואה בין סוגי מזון והשפעתם על הבריאות
            

            חלק שני – ניתוח מקרה: המדען שלא התקלח 12 שנים

            מטרת הלמידה: הבנת הקשר בין חיידקי העור להרגלי ניקיון והשפעתם על בריאות האדם

            תיאור הניסוי:

            • דייויד ויטלוק, מהנדס כימי, השתמש במשך 12 שנים בחיידקים חיים בתרסיס במקום במקלחת
            • טענתו: השיטה שמרה על עורו נקי ומנעה בעיות עור
            • פיתוח מוצרי קוסמטיקה המכילים חיידקים חיים

            שאלות היישום:

            • מהי המשמעות הביולוגית של איזון חיידקי העור?
            • כיצד שימוש מוגבר בסבונים משפיע על הרכב החיידקים בגוף?
            • האם ניתן להסיק מסקנות מחקריות על סמך ניסוי אישי?
              

              חלק שלישי – השוואת העדפות למידה וניתוח רפלקטיבי

              מטרת הרפלקציה: ניתוח חוויית הלמידה והשוואת העדפות לאורך זמן

              שאלות הרפלקציה האישית:

              • דרג את מידת הבנת החומר שלך במטלה עם טקסט רציף ולאחריו שאלות
              • דרג את מידת הבנת החומר שלך במטלה הנוכחית (שקופיות עם שאלות מידיות)
              • דרג את נוחות הלמידה בשתי השיטות

              השוואת סרטון מול טקסט:

              • הפעם לא ניתנה בחירה, ולמדת מטקסט
              • דרג את מידת הבנת החומר במטלה שבה למדת מסרטון
              • דרג את מידת הבנת החומר במטלה הנוכחית
              • דרג את נוחות הלמידה בכל אחת מהשיטות

              בחירת שיטת הלמידה:

              • מדוע בחרתי בשיטה זו?

                • הופיעה ראשונה
                • נראתה קלה
                • נראתה מתאימה
                • סולם של 1-5

              • עד כמה הרגשתי שהבנתי את החומר תוך כדי המענה?

              • עד כמה אני חושב שבחרתי בשיטת הלמידה המתאימה לי?

              • עד כמה אני צפוי לבחור בשיטה זו שוב?

                ניתוח נתונים והשוואת תוצאות בין מטלות קודמות

                מגמות בבחירת שיטות למידה:

                • במטלה 1 ("מיקרוביום") – 58.3% מהתלמידים העדיפו סרטון
                • במטלה 2 ("גלידה או סושי") – 82% העדיפו סרטון
                • במטלה 3 ("תזונה נבונה א'") – 85% העדיפו סרטון
                • במטלה 4 ("תזונה נבונה ב'") – 93.8% העדיפו סרטון

                (סה"כ יש 7 מטלות כאלה, נתונים יש לי רק עד 4, השאר ינתנו בהמשך)
                המגמה מצביעה על עלייה בעדיפות לסרטון, ייתכן בשל נוחות או הצלחה קודמת בשיטה זו

                שינוי בהעדפת טקסט:

                • מטלה 1: 41.7% מהתלמידים בחרו טקסט
                • מטלה 2: 18%
                • מטלה 3: 15%
                • מטלה 4: 6.2%

                ייתכן שהתלמידים גילו שצפייה בסרטון מסייעת להם להבין טוב יותר את החומר

                מסקנות ותובנות

                העדפה ברורה לסרטונים:

                • סרטונים נתפסים כנוחים ויעילים יותר עבור רוב התלמידים, במיוחד במטלות מאוחרות
                • ייתכן שהשימוש במולטימדיה מסייע לתלמידים להתמודד עם החומר בצורה טובה יותר

                שיפור בבחירת שיטת הלמידה:

                • ככל שהתלמידים התקדמו במטלות, הם נטו לדרג את שיטת הלמידה כמתאימה יותר עבורם
                • עלייה בשיעור התלמידים שבחרו שוב באותה שיטה מעידה על פיתוח מיומנויות ניטור עצמי

                יציבות בבחירה חוזרת:

                • רוב התלמידים נוטים לבחור שוב באותה שיטה גם אם היא אינה בהכרח מותאמת באופן מושלם לצרכיהם

                סיכום

                המטלה שילבה למידה פעילה באמצעות הפקת מידע מטקסטים ושקופיות עם שאלות מידיות. השוואת שיטות הלמידה אפשרה ניתוח של העדפות התלמידים לאורך זמן, תוך שימוש בנתונים רפלקטיביים וסטטיסטיים. ניכרת מגמת שיפור בניטור עצמי ובזיהוי אסטרטגיות למידה מותאמות אישית

מערך פרויקט סיום: חקר דעת קהל בנושא תזונה נכונה

משך הפרויקט: שבועיים
סוג הפרויקט: למידה מבוססת פרויקטים (PBL – Project-Based Learning)
מבנה הפרויקט: בניית סקר, ניתוח נתונים, הסקת מסקנות, רפלקציה קבוצתית ויצירת פודקאסט
אמצעי למידה: Google Forms, ניתוח נתונים וגרפים, עיבוד מידע, יצירת תוכן קולי
אופן ההגשה: טבלה עם קישור לסקר, ניתוח הנתונים, מסקנות והמלצות, שאלון רפלקציה, פודקאסט

מטרות הפרויקט

1. פיתוח מיומנויות חקר דעת קהל – תכנון שאלון מדעי, ביצוע סקר ועיבוד נתונים
2. שיפור יכולות ניתוח והצגת מידע – יצירת גרפים, הסקת מסקנות וגיבוש המלצות
3. חיזוק מיומנויות עבודה שיתופית ולמידה מבוססת פרויקטים – תכנון משימות, חלוקת עבודה וניהול תהליך חקר
4. הקניית מיומנויות דיגיטליות – שימוש ב-Google Forms, יצירת גרפים וניתוח נתונים
5. פיתוח כישורי תקשורת והבעה – הכנת פודקאסט המסכם את תהליך החקר, התובנות והמסקנות

שלבי הפרויקט

חלק ראשון – תכנון וביצוע הסקר

מטרת החלק: איסוף נתונים בנושא תזונה נכונה

בניית הסקר:

• יצירת שאלון Google Forms בנושא תזונה נכונה
• כתיבת לפחות 15 שאלות בשילוב שאלות פתוחות, דירוג ובחירה מרובה
• שמירה על ניסוח בהיר, אובייקטיבי ומקצועי
• הצגת מטרת הסקר ושמירה על אנונימיות המשיבים

עריכת ובדיקת הסקר:

• בדיקת השאלון לפני שליחתו
• תיקון ושיפור שאלות כדי להבטיח ניתוח נתונים איכותי

פרסום הסקר ואיסוף נתונים:

• הפצת השאלון למינימום 20 אנשים בגילאים שונים
• מעקב אחר מספר התגובות

חלק שני – ניתוח הנתונים והצגת הממצאים

מטרת החלק: הפקת תובנות מהנתונים שנאספו

ניתוח הנתונים:

• הצגת הנתונים בטבלת Excel
• יצירת לפחות ארבעה גרפים מתוך Google Forms
• תיאור הנתונים שהתקבלו מהגרפים

הסקת מסקנות וגיבוש המלצות:

• כתיבת לפחות שתי מסקנות מהסקר
• ניסוח לפחות שלוש המלצות המבוססות על הנתונים

חלק שלישי – רפלקציה קבוצתית על תהליך החקר

מטרת החלק: ניתוח חוויית העבודה על הפרויקט והפקת תובנות ללמידה עתידית

שאלון הרפלקציה:

• מידת התרומה האישית לכל שלב בפרויקט
• שיתוף פעולה בצוות והשפעתו על התהליך
• קשיים שעלו וכיצד התמודדו עמם
• שיקוף אישי על מה שנלמד מהתהליך

חלק רביעי – יצירת פודקאסט מסכם

מטרת החלק: תרגול כישורי תקשורת והעברת מידע בצורה מעניינת ושימושית

מבנה הפודקאסט:

• פתיחה עם הצגת המשתתפים והנושא
• הצגת מטרת הסקר ותיאור שיטות העבודה
• סקירת הממצאים המרכזיים והמסקנות
• הצגת טיפ או תובנה על תהליך ניתוח הנתונים
• סיום עם משפט מסקרן או תובנה אישית

הנחיות טכניות:

• משך ההקלטה: שלוש עד חמש דקות
• שימוש בנימה אישית ומעוררת עניין
• הקלטה ברורה ללא רעשי רקע
• העלאת הקובץ ל-Google Drive ושיתוף הקישור

תוצרים צפויים מהפרויקט

• שאלון חקר איכותי הבודק תפיסות על תזונה נכונה
• עיבוד נתונים סטטיסטיים ובניית תובנות מבוססות נתונים
• שיפור מיומנויות עבודה קבוצתית וניהול עצמי
• תיעוד התהליך בפודקאסט חווייתי
• פיתוח כישורי ניתוח מידע וחשיבה ביקורתית

סיכום

הפרויקט מאפשר למידה מבוססת חקר, פיתוח חשיבה ביקורתית ויכולת עבודה שיתופית. דרך איסוף נתונים, ניתוחם ויצירת מסקנות, התלמידים מיישמים מיומנויות מחקר אמיתיות ורוכשים הבנה מעמיקה של תהליך קבלת החלטות המבוססות על מידע. הפודקאסט כמוצר סופי מחבר את הלמידה לעולם האמיתי ומאפשר ביטוי אישי ותמצות רעיוני של התהליך כולו.