למידה לצורך הקמת מרחב יזמות פא"י פרו אקטיבי ירוק

מהלך השיעור:

א. מבוא ופתיחת השיעור (10 דקות):

• פעילות פתיחה: שאילת שאלות: "מה אתם יודעים על יונים? היכן אתם רואים יונים? האם הן גורמות לבעיות?"
• הצגת היעדים: הסבר לתלמידים על נושא השיעור ומטרותיו.
• קישור לידע קודם: שיחה קצרה על בעלי חיים בסביבה העירונית.

ב. פיתוח השיעור ופעילויות מרכזיות (25 דקות):

• הסבר תיאורטי מעמיק: הצגת מצגת עם תמונות של יונים, הנזקים שהן גורמות (לכלוך, מחלות, נזק למבנים), והשפעה על הסביבה.
• פעילות 1: סיעור מוחות : דיון קבוצתי: אילו בעיות יונים גורמות? כיצד ניתן להתמודד עם הבעיה?
• פעילות 2: עבודה בקבוצות .  
• משחק "חשבון יונים": לפניכם תמונות של יונים המבצעות פעולות שונות, עליכם לספור את היונים ולענות על שאלות חשבון פשוטות הקשורות בכמותן.
• משחק תפקידים: החלקו לזוגות, זוג אחד יגלם את תפקיד "יונים" (בעלות צרכים), וזוג שני יגלם את תפקיד "תושבי העיר" (הרוצים להיפטר מהיונים).
• דונו ביניכם והציעו פתרונות לבעיה תוך התחשבות בצרכים של שתי הקבוצות.
• "מצאו את השיטה": לפניכם תמונות של שיטות שונות להרחקת יונים (דוקרנים, רשתות, חומרים דוחים).זהו את השיטה וסווגו אותה כהומנית או לא הומנית תוך הסבר.
• "עיצוב פתרון": נסו לעצב פתרון יצירתי להרחקת יונים תוך התחשבות ברווחתן. ניתן לעשות זאת בציור, בבניית מודל או בהצגת רעיון בכיתה.
• משחק "מי אני?": לפניכם כרטיסיות עם תיאורים של שיטות הרחקת יונים. כל תלמיד מושך כרטיסיה ומנסה להסביר לחבריו את השיטה מבלי לומר את שמה.

ג. סיכום והערכה (10 דקות):

• תקציר של נקודות עיקריות: סיכום קצר על הבעיות שיונים גורמות, ושיטות להרחקתן תוך הדגשת חשיבות ההומניות.
• שלב ההערכה: שאלות קצרות: אילו בעיות יונים גורמות? אילו שיטות להרחקת יונים למדתם? איזו שיטה לדעתכם היא הכי יעילה והכי הומנית?
• שיעורי בית או קריאה נוספת: חיפוש מידע באינטרנט על שיטה להרחקת יונים.

מהלך השיעור:

א. מבוא ופתיחת השיעור (10 דקות):

• פעילות פתיחה: ביקור בחדר המרתף המאוורר חלקית (עם חלון פתוח מעט).
• שאילת שאלות: כיצד אתם מרגישים בחדר זה? האם חדר זה בטוח יותר מחדר מרתף סגור לחלוטין? למה?"
• קישור לידע קודם: שיחה קצרה על גזים שונים ועל בדיקת נשימה מחדר סגור.
•  פיתוח השיעור ופעילויות מרכזיות (25 דקות):
  • הסבר תיאורטי מעמיק:  הגזים המסוכנים שיכולים להצטבר בו, והסכנות הבריאותיות.
  • הדגשת הסכנה, גם כאשר קיים אוורור חלקי. הדגשת העובדה שריכוז הגזים יכול להשתנות.
  • פעילות 1: המחשת הסכנה (משופרת): הדלקת נר. הכנסת הנר לצנצנת סגורה למחצה.
  • הפעלת מאוורר קטן ליד הצנצנת. תצפית על השינוי בגובה הלהבה. השוואה בין צנצנת סגורה לחלוטין לצנצנת עם אוורור חלקי.
  • פעילות 2: הצגת בדיקת נשימה (משופרת):  ביצוע בדיקת נשימה מתאימה לחדר מאוורר חלקית:
  • בדיקה חוזרת ונשנית של הנר (בנקודות שונות בחדר), הקפדה על בטיחות ואוורור נוסף לפני הכניסה.
  • אנלוגיות: . לדוגמה: "דמיינו כוס מים עם סוכר. ככל שמוסיפים יותר סוכר, כך ריכוז הסוכר במים גבוה יותר.
  • אותו הדבר לגבי גזים בחדר. ככל שיש יותר גז, כך הריכוז שלו גבוה יותר."
    • המחשת ההבדל בין אוורור מלא לבין אוורור חלקי .
      • ניסוי עם בלון: נפח בלון קטן (גז) והצג אותו בתוך קופסה סגורה לחלוטין. הבלון מייצג גז. הראה איך הבלון גדל (הגז מצטבר). לאחר מכן, הצג את אותו הבלון בתוך קופסה עם חור קטן. הראה איך הבלון גדל, אך לא באותה מהירות (אוורור חלקי). הסבר שככל שהחור גדול יותר, כך האוורור טוב יותר.
      • משחק תפקידים: שחקו במשחק תפקידים של מולקולות אוויר. נועו בחדר עם רמות אוורור שונות.
      • (במרתף מאוורר היטב, הם יוכלו לנוע בחופשיות. במרתף מאוורר חלקית, התנועה שלהם תהיה מוגבלת יותר).
    • "משחק צללים": השתמש במנורה ובקופסאות בגדלים שונים עם חורים בגדלים שונים. השווה את גודל הצללים המוקרנים על הקיר כדי להראות איך גודל החור משפיע על כמות האור (גז) שנכנס. 
      • ג. סיכום והערכה (10 דקות):
        • תקציר של נקודות עיקריות: סיכום קצר על הסכנות בחדר מרתף מאוורר חלקית, והחשיבות של בדיקת נשימה משופרת.
        •  למה חשוב לבדוק את רמת האוורור, גם אם קיים אוורור חלקי? איך מבצעים בדיקת נשימה בחדר מאוורר חלקית?
        • מה עושים אם הלהבה דועכת, אבל לא כבתה? הסבירו באמצעות הניסויים שערכנו
        • חשוב שהחדר יהיה מאוורר לצורך נשימה תקינה

מהלך השיעור:

א. מבוא ופתיחת השיעור (15 דקות):

• פעילות פתיחה: שאילת שאלות: "מהו רעש? מהי עוצמת רעש? איך מודדים רעש? האם אתם חושבים שיש קשר בין אוורור לרעש?"
• היכרות עם מד רעש: הדגמה של שימוש במד רעש, הסבר על יחידות המדידה (דציבלים).

ב. פיתוח השיעור ופעילויות מרכזיות (60 דקות):

• חלוקה לקבוצות: חלקו את התלמידים לקבוצות (3-4 תלמידים בקבוצה).
• בחירת נקודות מדידה: כל קבוצה תבחר 5-7 נקודות מדידה בחדר המרתף. הקפידו על שונות במיקום נקודות המדידה (קרוב לחלון, רחוק מהחלון, ליד מקורות רעש פוטנציאליים). רישום מיקום מדויק של כל נקודה.
• מדידת עוצמת רעש: כל קבוצה תמדוד את עוצמת הרעש בכל נקודה, תכתוב את הנתונים בטבלה. חזרה על המדידה מספר פעמים בכל נקודה (לדיוק).
• ניתוח תוצאות: כל קבוצה תנתח את תוצאות המדידה, תזהה דפוסים, ותסביר את ההבדלים בעוצמת הרעש בין הנקודות השונות.
• מה הקשר בין מיקום הנקודה, רמת האוורור, ועוצמת הרעש?
• הצגת תוצאות: כל קבוצה תציג את תוצאות המדידה שלה, ותסביר את ממצאיה.

ג. סיכום והערכה (15 דקות):

• דיון מסכם: דיון על הקשר בין אוורור לרעש, הגורמים המשפיעים על עוצמת הרעש בחדר מרתף.
• שלב ההערכה: שאלות קצרות: מה למדתם על מדידת רעש? איך השפיע האוורור על עוצמת הרעש? מהם הגורמים המשפיעים על עוצמת הרעש?
• כיצד ניתן להפחית רעש בחדר מרתף?
• שיעורי בית: כתיבה של דו"ח  על הניסוי, כולל תיאור שיטת המדידה, תוצאות, וניתוח. ניתן להוסיף יצירת גרף המתאר את תוצאות המדידה ומסקנות.